תקנה 8 (ג) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993 נוגעת להפסקת הגישור בעקבות החלטת המגשר ומנויות בה הסיבות בגינן יכול מגשר להפסיק הגישור. במקרה כזה על המגשר חלה החובה להודיע על הפסקת הגישור לבית המשפט, ללא נימוקים וללא חוות דעת בכל עניין הנוגע לגישור (למעט לפי תקנה 5 [ח] לתקנות המאפשרת למגשר לתת חוות דעת על הסכסוך על פי בקשת הצדדים).

תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993 מכילה הוראות מפורטות באשר לחובותיו של המגשר והן כוללות 3 מישורים:

1. חובות אמון: יושר, הגינות והיעדר משוא פנים
2. חובת זהירות: חובה להתנהל במקצועיות וביסודיות
3. חובה שלא לכפות הסדר על הצדדים

ניתן להפסיק את הגישור בכל שלב ושלב ואולם משהגיעו הצדדים להסכמות אשר גובשו לכדי הסכם, זהו הסכם שרירי ובריר לכל דבר ועניין. במידה ויבחרו בכך הצדדים ניתן יהיה להביאו לאישור וקבלת תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט ומשכך ניתן יהיה לבטלו רק בהליך משפטי.

אפשר לקבל יעוץ משפטי או אחר במהלך הגישור. כל ייעוץ שישפר את בטחון הצדדים בעצמם וייתן להם מידע משפטי או תמיכה רגשית עשוי לסייע לצדדים להתקדם בתהליך הגישור ולהגיע להסכם בזמן קצר יותר.

המגשר אינו שופט ואינו בורר והאיסור לכפות הסדר על הצדדים הוא מיסודות הגישור וכן נושא זה הוסדר בתקנות הגישור.

תפקידו של המגשר הוא לסייע לצדדים לנהל שיח ישיר במידת האפשר וכך לאפשר לצדדים להגיע לפתרון הסכסוך. אין זה מתפקידו של המגשר להביע דעה בעניין הסכסוך ובוודאי שלא להכריע בו. כל שהוא צריך לעשות זה לעזור לצדדים להגיע להסכם שיהיה הוגן וצודק ביניהם ככל שהוא אינו מנוגד לחוק.

לא בכדי אומרים כי הצרות שלנו תמיד נראות לנו הכי גדולות...כי הן שלנו.

טבעי מאוד שכאשר אנו נמצאים בעיצומו של סכסוך נרגיש כאילו אין מוצא, נחשוב שהסכסוך כל כך מורכב שמגשר לא יוכל להבין את המורכבות, בדרך כלל זו תחושה סובייקטיבית שאין לה אחיזה במציאות.

מגשר מקצועי ומנוסה קרוב לוודאי יידע איך לפשט את הדברים ולמפותם עבור הצדדים, יידע להפריד עיקר מטפל וחשוב מכך ידע להשתמש בידע שלכם לגבי מורכבות הסכסוך והיבטיו בכדי להתיר את ה"פלונטר" ולסייע לצדדים להגיע לפתרו המיטבי עבורם. האמרה שהפתרון לבעיה עובר תמיד דרך הבעיה עצמה היא התשובה לתחושות אלו. אין דרכים עוקפות אשר יביאו לפתרון אשר יהיה טוב לשני הצדדים ועל דעתם.