internal3.jpg

גישור עסקי

האופן בו בעל עסק בוחר לנהל סכסוך יכול להשפיע בצורה משמעותית על חיי העסק. גישור עסקי מהווה למעשה המשך ישיר של משא ומתן עסקי אשר נקלע למבוי סתום.

גישור קהילתי

גישור מהווה אלטרנטיבה לפתרון סכסוכים ומחלוקות וכלי שהשימוש ובו הולך וגדל בישראל בשנים האחרונות. כיום, ניתן לראות בתחום האזרחי מחלוקות בשני רבדים: בין פרט לפרט ובין פרט לממסד (בדרך כלל הממסד המקומי).

גישור משפחתי

לא בכדי תחום הגישור רווח ונהוג בישראל בעיקר בתחום המשפחה. המקום והחשיבות שתופסת הלכידות המשפחתית בחברה בישראל בוודאי תורמים לכך. כאשר מדובר במשפחה הפן הרגשי הוא ברור, גם הצורך לחשוב על הקשר המשפחתי ככזה שימשיך בעתיד הוא כמעט מובן מאליו.

ליווי משפטי מניעתי

כבעל עסק בהקמה, או בעל עסק קיים עסק קטן/בינוני, אתה וודאי נתקל לא פעם בצורך בליווי וייעוץ משפטי. הניסיון מלמד שהבנייה הנכונה של העסק היא מפתח להצלחתו בהמשך. החוזים וההסכמים שיחתמו היום יעצבו במידה רבה את עתידו והצלחותיו של העסק שלך.

הגישור הקלאסי - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו הסמכות להכריע בו (סעיף 79 ג' לחוק בתי המשפט).

הגדרה רחבה יותר רואה בגישור הליך וולונטרי, בו צד שלישי, ניטראלי, מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן ישיר ובונה למציאת פתרון מספק ומוסכם לסכסוך הקיים מבלי שיהיה בידו כוח לכפות עליהם פתרון כלשהו.

ההגדרות דלעיל, הן ההגדרות המוכרות לנו ואכן המונח גישור עולה בדעתנו רק כאשר קיימים סכסוך או מחלוקת. אולם אם נבחן את הכלי הנקרא גישור, נראה כי זהו כלי שיכול לסייע רבות במקרים רבים בחיי היומיום עוד לפני בטרם ההתקלות בסכסוך. למעשה, זהו כלי, שבהתנהלות נכונה ובשימוש מושכל מאפשר להימנע מאותם מצבים קשים הגורמים סכסוך, ניתן לעצור בעוד מועד, ולהפוך קשיים לאתגרים ולהצלחות.

למי מתאים הגישור?

מערכת המשפט בישראל מהווה, מאז שנת 1997, את מקור העיקרי לתיקי הגישור, בהפנותה תיקים רבים לגישור. כפועל יוצא מכך, הגישור מוכר בעיקר כאלטרנטיבה להתנהלות בבתי משפט. כלומר, אנשים מגיעים לגישור כשהם כבר נמצאים בשלב בו הסכסוך יצא במידה, כזו או אחרת, מתחומם. סכסוכם מתנהל על ידי עורכי הדין ומי שיפסוק בעניין יהיה השופט אשר לו ניתנה הסמכות לפסוק.

כיום, הליך זה בהחלט אינו מחויב המציאות. הגישור הינו הליך ליצירת הידברות ולפתרון סכסוכים בין צדדים בכל תחומי החיים . הגישור הוא למעשה כלי לתקשורת בין אנשים לכל דבר ועניין ויכול לסייע רבות בניהול וקידום תהליכים אסטרטגיים בתחומים מגוונים: בקהילה, בחברות ובארגונים מסוגים שונים.

בכל סכסוך, רגיש, טעון ומסובך ככל שיהיה, מעורבים בראש ובראשונה בני אדם. הליך שיפוטי בבית משפט, אינו נותן כל התייחסות למערכת בינאישית בין בני האדם, הצדדים המעורבים בסכסוך, אלא לעובדות משפטיות יבשות וסכמתיות - תוך התרשמות מכישורי עורך הדין יותר מאשר מן המערכת הבסיסית בין הצדדים לסכסוך.

מטרת הגישור הינה לאפשר לכל צד בסכסוך להגדיר את האינטרסים והצרכים שלו בצורה שתאפשר לצד השני להבינם. בדרך זו מגיעים הצדדים במשותף להחלטות הממזערות נזקים והמפיקות תובנות רבות מן הסיטואציה אליה נקלעו

ניתן להגיע לגישור בשתי דרכים:

בהמלצת שופט בתחילת/במהלך משפט.

  1. ניתן ואף רצוי למצות את הליך הגישור כמוצא ראשון לפני פניה לבית המשפט, עו"ד או כל גוף ממסדי אחר. במקרים רבים מאוד, ימצא פתרון מהיר וטוב לסכסוך כבר בהליך גישור, וכך יוכלו הצדדים לחסוך הרבה זמן, כסף ועוגמת נפש.
  2. ניתן ואף מומלץ להשתמש בכלי הגישורי כל עת שאנו רוצים לקדם תכנית עבודה או תהליכים מחוללי שינוי בתוך חברה, ארגון או קהילה. באמצעות הגישור ניתן יהיה לקדם את התהליך בצורה אפקטיבית, תוך מיפוי הצרכים של כל הצדדים אשר לוקחים חלק בתהליך או מושפעים ממנו באופן של ניהול רב שיח מובנה במטרה להגשים את יעדי התהליך כפי שנקבעו על ידי החברה או הקהילה בצורה מיטבית ותוך שיתוף פעולה.

אינטרסים ועמדות

כב' נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרון ברק, אמר על הליך הגישור בשנת 2000, בכנס עמותת מגשרי ישראל בהרצליה: "הגישור אינו רק מקצוע, זאת פילוספיית חיים, ביסודה מונחת הגישה, כי בבסיס החיים שלנו, האישיים, הלאומיים והבינלאומיים מונחת ההסכמה."

תפקידו של המגשר הוא להקשיב לצדדים וללמוד אותם ואת המחלוקת ולנתח את המהות האמתית של המחלוקת, וזאת במטרה לסייע לצדדים את להבחין בין עמדות לבין אינטרסים, לשמוע עמדות ולהניע את הדיון והגישור למרחב של אינטרסים, כיוון שהאינטרסים מהותיים יותר מהעמדות. כאשר מנהלים דיון ברמה של עמדות בדרך כלל נגיע למבוי סתום שכן עמדה כאמור הינה דבר מאד מעשי ומכוון פעולה והצדדים יכולים להיתקע כשהם מגיבים זה לעמדותיו של זה, במקום להיפגש במישור האינטרסים ובכך לפתוח את הדיון למגוון רחב יותר של פתרונות ולגבש הסכמות ולבטאן בהסכם מסודר.

תיאור התהליך:

  • כללי: גישור הינו תהליך מובנה ומוגדר בעל שלבים ברורים, בהיותו כזה הוא מסייע לפתרון המחלוקות בסביבה רגועה יותר ולהבנה מעמיקה יותר של צרכי הצדדים.
  • וולונטריות: הצדדים מגיעים להליך ונמצאים בו, לכל אורכו, מתוך בחירה רצונית וחופשית במטרה לקחת חלק בתהליך ולהגיע לפתרון במסגרתו.
  • צד שלישי ניטראלי: המגשר הוא גורם שלישי אשר אינו צד בסכסוך. הוא נוטל חלק פעיל בתהליך בהובילו אותו ומסייע מניסיונו הרב בפתרון המחלוקות. למגשר המקצועי אין כל עניין ומעורבות אישית בסכסוך שבפניו, בתוצאתו, או בהיכרות עם מי מהצדדים. מטרתו הינה לסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בדרך המיטבית האפשרית.
  • סיוע: תפקיד המגשר לסייע לצדדים להגיע להבנה. המגשר בעזרת ניסיונו יוביל את הצדדים לפתרון מספק ומוסכם.
  • משא ומתן ישיר: הליך הגישור מנסה לשקם את יכולת הצדדים לנהל משא ומתן ישיר ביניהם, באמצעות סיוע של המגשר. כמובן שגם במקומות בהם מו"מ ישיר כמעט, או בכלל, לא אפשרי, המגשר ישכיל לבנות הבנות שיוליכו לפתרון הסכסוך.
  • פתרון מספק: הפתרון המספק מתאים לצורכיהם של הצדדים כפי שהם הובהרו והוגדרו על ידם בעזרת המגשר לקראת הגישור ובמהלכו.
  • פתרון מוסכם: אחד היתרונות של הגישור הינו שהפתרון הינו פרי בחירה מוסכמת של הצדדים ומכאן הוא גם המיטב האפשרי בתוך המציאות בה נתונים הצדדים לסכסוך.
  • ללא כפייה: למגשר אין סמכות הכרעה בסכסוך. אולם, מגשר מקצועי ומנוסה יסייע לצדדים להגיע להסכמה ראויה וטובה.

מדוע גישור עדיף?

  • יעילות - הליך הגישור הינו הליך מהיר יותר מהליך שיפוטי, ולכן חוסך כסף רב, זמן ועוגמת נפש.
  • פשטות– הליך הגישור אינו מתנהל עפ"י הפרוצדורה הנהוגה בביהמ"ש, יש בו מקום רב לגמישות, להתנהלות עפ"י רצונות הצדדים וצרכיהם האישיים.
  • הליך מקביל לביהמ"ש - ההליך אינו מבטל או מעכב כל אלטרנטיבה אחרת לפתרון הסכסוך, ובמקרים רבים מתנהל במקביל לניהול תביעה בבית הדין.
  • חופש הבטוי - בהליך הגישור ניתנת לצדדים האפשרות להתבטא בצורה חופשית הרבה יותר מאשר בבית המשפט, תוך שמירה על שיח מכבד ומאפשר. בדרך זו מתבהרים ומתבררים יותר צרכיהם, דרישותיהם ועמדותיהם .
  • חיסיון - על פי חוק בתי המשפט, הליך הגישור מתקיים תחת חיסיון הליך הגישור, אשר מאפשר לצדדים להתדיין זה עם זה, מבלי שאמירותיהם וטענותיהם ישמשו כנגדם בבית המשפט
  • עקרון ה - WIN-WIN : כל צד מרגיש שהתוצאה שהשיג בגישור הינה טובה ביותר שיכול היה להשיג, זאת, תוך כדי שמירה על כבודו ומעמדו האישי.
  • הסכם - להסכם שהושג בהליך הגישור תוקף משפטי.
    סטטיסטיקה מראה שהיות וההסכם הושג בדרך של הסכמה הדדית, ב - 90% מהמקרים, הוא מיושם ע"י הצדדים.
  • ראיית פני העתיד - בהליך הגישור יכולים הצדדים, בעזרת המגשר, לנסות ולהתגבר על המחלוקת וכן על המשקעים ולקבוע את הכללים ואת אופן ההתנהלות על פיהם ינהגו בעתיד, במטרה לשמור על המשך מערכת יחסים תקינה ביניהם